אתן מכירות את זה ?

אתן מכירות את הרגעים האלה שאת מתחרטת על משהו שעשית שאת רוצה לחזור אחורה בזמן ופשוט

לשנות את העבר אבל את לא יכולה ואת מנסה לתקן את מה שקרה יותר נכון רוצה לתקן אין לי את האומץ

לתקן ממש אתן יודעות איזה דברים מטומטמים עשיתי אני  התכתבתי עם חברה שלי בשיעור וכשיצאתי

להפסקה שכחתי את הפתק על השולחן וכמובן מי שכתוב עליו בפתק קרא אותו זה לא היה בכוונה של

לרכל עליו זה היה בכוונה אחרת נו אבל איך הוא לא מבין שכשאתה אוהב מישהו אתה לא יכול לפגוע

בו  וכמובן שהדבר הזה עם הפתק קרה לי שוב  והפעם היה ממש בא לי לבכות כי כתבתי לחברה שלי על

חלום שחלמתי עליו אבל ממש מביך כאילו שבחלום התנשקנו  אבל מה הוא רוצה שאני יעשה זה מה

שחלמתי  אוווף למה הוא קרא את זה כל כך לא נעים לי עזבו  את המבוכה פשוט  הרגשתי שהוא בטח

חושב שאני פתטית ונדבקת ופשוט מטרידה  הלוואי שהיה לי את האומץ להגיד לו סליחה הבעיה היחידה

שאני לא יודעת אם הוא נעלב מהדברים שכתבתי או שבכלל לא התייחס אז אני לא יודעת אם אני

מבקשת סליחה סתם ושאני יצא עוד יותר דפוקה אבל מה שהכי נורא בפתקים האלה זה שכשהוא קרא

אותם הוא בכלל לא אמר לי כאילו הייתי צריכה לגלות לבד שהוא לקח את הפתק אבל אני יודעת בדיוק

מתי מישהו קרא משהו שהוא לא היה צריך אני יודעת לקרוא אנשים תאמת שכל אחד יודע לקרוא את

הבן אדם שקרוב לו  יוצא לי הרבה לחשוב על זה וזה ממש מעצבן אותי כי אני באמת אוהבת אותו ואני

יודעת הרבה יגידו להמשיך הלאה אם הוא לא רוצה אבל לא אני לא יכולה אני אוהבת אותו <3  וכן

עכשיו החופש הגדול ואני יודעת שזה נשמע ממש מוזר שגם בחופש אני חושבת כל שניה עליו

אבל  בחופש אני לא רואה אותו בכלל וזה יותר קשה  לי יוואווו עכשיו אני ממש נשמעת  מפגרת אבל  אני

מתגעגעת אליו כמה חבל שהוא לא אלי !!!!!    #girls# 

איך הייתי מתה שהוא יכנס ויקרא את הבלוג הזה ויבין מה אני חושבת